קליטה ופרידה מהילד

ההורים

ההורים עוברים תהליך פרידה לא פחות מסובך ורגיש מאשר ילדם.
עליהם להעביר את הטיפול בילדם שהיה לפעמים בלעדי שלהם לידים זרות לפעמים תוך תחושה של חוסר ודאות באיכות הטיפול ובהתאמתו לצרכים של ילדם ולעקרונות החינוך שלהם.
על ההורים להיערך לפרידה הדרגתית מהפעוטים ולהסתגל בעצמם לשינויים הכרוכים בהכנסת הפעוט למסגרת חינוכית.
מה כדאי להורים לעשות?
*הכינו את הילד לקראת מה שמצפה לו, הסבירו לו בכל גיל מה עומד לקרות היום\מחר תוך תיאור סדר הפעילות הצפוי.
*מסרו לגננת מידע רב ככל האפשר על הילד,הרגליו ,סדר יומו וכו’.
*בימים הראשונים הישארו עם ילדיכם ככל שידרש תוך התיעצות עם הצוות המטפל,(צאו מתוך הנחה שהמלצות המחנכים מכוונות לטובת הילדים ולטובתכם) השתדלו לפנות זמן ולא להיות לחוצים.
*כדי להקל על ההסתגלות למסגרת החדשה אפשרו לילדכם לקחת איתו חפץ אהוב ומוכר מהבית.
*בזמן השהות בגן,אפשרו לילד להתרכז בפעילויות (אם הוא מעונין ומוכן לכך) והעסיקו עצמכם במשהו אחר.
רצוי לשבת בפינה גלויה לעין כדי שהילד יראה וימצא אתכם בקלות  כשיזדקק לכם.
גם אם הילד אינו מתייחס אליכם במשך זמן מה,הוא חש בנוכחותכם ושואב ממנה בטחון- אל תלכו בשלב זה.
*סיירו עם הילד בגן ,ערכו לו היכרות עם הפינות השונות ,מקום השירותים,המגירה האישית שלו עליה רשום שמו ומקום תליית התיק (בכך גם תעזרו לצוות ).
*כאשר מגיע הזמן להיפרד מהילד הסבירו לו שאתם הולכים ושתחזרו תוך פרק זמן שתגדירו עבורו ,גם אם הדבר כרוך בבכי.
מה לעשות,פרידה היא דבר עצוב (גם להורים) והבכי הוא הביטוי לכך (בדרך כלל קורה כבר ביום השני בגן).
*”בריחה” ללא פרידה חוסכת מעט בכי לטווח הקרוב אך קוצרת מחיר יקר לטווח הארוך-הילד לא יתן אמון בהוריו ויגביר את הבכי בנסיונות הפרידה הבאים.
*קיימו את הבטחתכם וחיזרו במועד שציינתם-כך הילד ילמד שאתם חוזרים ואמונו בכם יתחזק.
*אל ‘תשגעו’ את הילד בפרידות רבות ומהוססות: יציאה ,חזרה,יציאה וכו.
נסו לא להראות לו את החששות שלכם מהפרידה (למרות שהם מוצדקות).
*בשובכם לקחת את הילד ,אפשרו לו להראות לכם מה עשה היום,היכן שיחק,ישן וכו’.
*תכננו זמן רגוע ואינטימי (הורים-ילד) אחרי המעון .
כדאי לדחות את עבודות הבית,קניות,ביקורים חברתיים וכדומה לזמן אחר ולבלות זמן משותף בבית המוכר,להירגע ולהנות זה מחברתו של זה.
*אל תשוו את תגובת ילדיכם לתגובותיהם של אחיו הבוגרים או לאילו של ילדים אחרים בגן .
זיכרו :ילדים שונים זה מזה ברגישויותיהם ובהתנהגותם.
פרידה רגישה ושקולה הלוקחת בחשבון את תחושתיו האפשריות של הילד, הרגשותיו ,מצב רוחו ותהליכי חשיבתו עשויה לתרום לפעילותו של הילד מתוך הנאה וחדווה בכל הצפוי לו בגן הילדים.
זכרו: תחושותיכם מועברות אל ילדיכם גם אם אינן מבוטאות במילים.

הילד

כניסתו של הילד\הפעוט למסגרת חינוכית מהווה שינוי משמעותי בחייו.
הימים הראשונים עלולים להיות מלווים במתח ובבכי.
לפני סקירת הקשיים ומקורם חשוב לזכור שלמרות הקשיים האופיניים לתקופת ההסתגלות, רוב  הילדים קושרים קשר חיובי עם הצוות החינוכי והטיפולי לומדים ונהנים.
עם כניסת הילד למסגרת חינוכית עליו להתמודד עם שני תהליכים לא פשוטים במקביל: פרידה מהבית ומההורים וקליטה והסתגלות במקום החדש (גם ילדים שחוו את חוויות הגן יתמודדו בתחילתה של שנה חדשה עם קשיי קליטה ברמה כזו או אחרת הנובעים מהצורך בהיכרות עם ילדים חדשים \צוות שבחלקו חדש ואולי סדרים אחרים).
קשי הקליטה של הילד נובעים משלושה גורמים :
1.מאפייני התפתחות –השלב ההתפתחותי בו מצוי הילד הינו בעל השפעה רבה על תהליך ההסתגלות שלו.
2.הבדלים בין אישיים –לכל ילד התנהגות שונה במהלך התנסות חדשה הנובעת מתכונותיו האישיות וממזגו.ההבדלים יבואו לידי ביטוי בתחומים כגון:
א.תגובתו הראשונית כלפי הסיטואציה החדשה תטה לכיוון של התקרבות או של התרחקות .
ב.שוני בקצב ההסתגלות של הילדים.
ג.ילדים נבדלים בדרך בה הם מבטאים את הקושי:
*התנהגות פעילה-בוכים ,נצמדים להורה,צורחים,בועטים.
*התנהגות פאסיבית-שקטים ,יושבים בפינה,לא אוכלים,מתקשים להירדם.
*התנהגות יפה בגן אבל התנהגות תוקפנית בבית (ולפעמים הפוך).
3.שינוים סביבתיים
א.מעבר מהבית ,מהמבוגרים,ומההרגלים המוכרים והידועים אל עולם חדש,זר ובלתי ידוע.
ב.מעבר מהבית בו היה ילד יחיד או אחד ממספר אחים קטן למסגרת חינוכית בה עליו להשתלב בקבוצת ילדים גדולה יחסית (ולמצוא את מקומו).
ג.הסתגלות להתייחסות רגשית שונה מצד מבוגרים המביעים שמחה ,כעס וכו’ בדרך שונה משהורגל בה.
ד.הסתגלות לסדר יום שונה מזה שילד היה מורגל אליו.

קליטה נעימה וקלה
ד”ר דבורה נוי
עובדת סוציאלית, בוגרת אוניברסיטת בר-אילן

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
לוגו של וואטסאפ כתבו לי עכשיו